פסק-דין בתיק ת"א 371-08

1.                  תובענה לאכיפת הסכם שעל פי הטענה נעשה בעל פה בשנת 1959, אשר לפיו התחייבו אביהם של התובעים ואביהם של הנתבעים להחליף זכויות במקרקעין, כך שתמורת הזכויות שיעביר אבי התובעים לאבי הנתבעים יעביר האחרון 556/2946 חלקים של נכס המקרקעין הנמצא בכפר אעבלין וידוע כחלקה 49 בגוש 12212 (" הנכס" או " המקרקעין").

2.                  לאחר שעיינתי בחומר הראיות ושקלתי את טענות הצדדים החלטתי לקבל את התביעה.

התביעה

3.                  התובעים הם יורשיו של אביהם המנוח ג'מיל איליא חאג' (" ג'מיל") ונכדיו של המנוח איליא טורקי חאג' (" איליא"). הנתבעים הם יורשיו של המנוח בשארה יעקב חאג' (" בשארה") ונכדיו של המנוח יעקב טורקי חאג' (" יעקב"). איליא ויעקב היו אחים וג'מיל ובשארה היו בני דודים.

4.                  נטען, ולא הוכחש, שמלכתחילה היו הזכויות בנכס רשומות כך: 1/18 - על שם ג'מיל; 1/18 - על שם דודם של התובעים, אברהים איליא טורקי חאג'; 1/18 - על שם דוד נוסף של התובעים, טורקי איליא טורקי חאג' (" טורקי") ו-15/18 - על שם יעקב.

5.                  עוד נטען, וגם זאת לא הוכחש, שבשנת 1978 הועברו זכויות בנכס שלא נגעו בזכויותיהם של ג'מיל או של יעקב, ואלה נותרו בעלי 1/18 ו-15/18 חלקים בנכס (בהתאמה).  זכויותיו של יעקב בנכס (15/18 חלקים) עברו בירושה לבנו בשארה וממנו לנתבעים, למעט 268/2946 חלקים הרשומים על שם נביל טורקי (" נביל"), בנו של טורקי (בן דודו של ג'מיל).

6.                  עוד נטען, וזוהי ליבת המחלוקת, שבשנת 1959 הוסכם בעל פה על עסקת חליפין בין ג'מיל לבין בשארה, שלפיה בשארה יקבל את זכויותיו של ג'מיל "בבית בשטח הבנוי" (כהגדרתו בסעיף 4 לכתב התביעה) כולל זכויות בחצר הפנימית, ואילו ג'מיל יקבל שטח של כדונם מזכויותיו של בשארה בנכס (" עסקת החליפין").

7.                  נטען גם שסמוך לאחר שנעשתה עסקת החליפין הקים ג'מיל בית מגורים על הנכס ובחודש ינואר 1960 עברה משפחתו (ג'מיל, אשתו והתובע 1) להתגורר בבית החדש. לאחר מכן, בשנת 1966, בנה ג'מיל חדר נוסף (" החדר הנוסף") ששימש תחילה את התובע 1 (" סוהיל") וכיום הוא משמש את התובע 2 ובמרוצת הזמן בנה ג'מיל שתי תוספות לבית וקומה נוספת, והכול על פי היתרי בנייה שהנתבע 1, אברהים בשארה חאג' (" אברהים") - כנציגם של הנתבעים - חתם על הסכמה שיינתנו.

8.                  לימים התעורר צורך בעריכת תשריטי ייחוד וחלוקה של הנכס ולטענת התובעים, הנתבעים (באמצעות אברהים) חתמו על התשריטים שהוכנו (נספחים ה' ו-ו' לתצהיר סוהיל). נטען שלפי תשריטים אלה השטח שג'מיל זכאי לו על פי עסקת החליפין הוא 862 מ"ר לפי תשריט אחד (נספח ה') ו-800 מ"ר לפי תשריט אחר (נספח ו').

9.                  התובעים, שתביעתם היא מכוח היותם יורשיו של ג'מיל, טוענים כי יש לאכוף את העברת הזכויות מכוח עסקת החליפין כך שבסופו של דבר, לאחר ניכוי שטחים מסוימים (בנסיבות שאינן חלק מן הדיון הנוכחי), יועבר להם שטח של 556 מ"ר, היינו 556/2946 חלקים של הנכס.

ההגנה

10.              בכתב ההגנה הוכחשה הטענה בדבר עריכתו של הסכם החליפין. הנתבעים טענו שהתביעה הנוכחית באה לעולם רק על רקע תביעה לפירוק שיתוף במקרקעין שאותה הגישו הנתבעים בת"א 3007/06 בבית משפט השלום בקריות. לטענת הנתבעים תכליתה של התביעה הנוכחית היא לסכל את פירוק השיתוף בהתאם לזכויות הרשומות, והיא נועדה להגדיל את חלקם של התובעים בנכס מעבר לזכויותיהם הרשומות במרשם המקרקעין.

11.              לטענת הנתבעים, נטל השכנוע ונטל הבאת הראיות (במשמעות שניתנה למונחים אלה בפסיקה) מוטלים על התובעים, והם לא עמדו בהם. נטען כי הגרסאות שהובאו מטעם התובעים סותרות, ובאין ראיה חיצונית מהימנה בדבר קיומה של עסקת החליפין יש לדחות את התביעה.

12.              את החתימה על התשריטים הסבירו הנתבעים בכך שחתימות אלו נדרשו כחלק מתהליך בקשות להיתרי בנייה, וכשלעצמן אין בחתימות על התשריטים ראיה להסכמת הנתבעים לטענות התובעים בתביעתם ולא ניתן להסיק מן התשריטים החתומים הסכמה כזו.

13.              עוד נטען כי החזקה בחדר הנוסף נמסרה לאחיותיו של בשארה תמורת סכום כסף ששולם לג'מיל.

הראיות

14.              מלכתחילה התמהמה הבירור העובדתי, שכן הצדדים הודיעו שנעשים מאמצים ליישב את המחלוקת מחוץ לכותלי בית משפט. בסופו של דבר, כשהניסיון ליישוב המחלוקת לא צלח, הודיעו על כך הצדדים בחודש מאי 2010 ובעקבות כך נקבע מועד לשמיעת העדים וחקירתם על תצהירי עדות ראשית שהוגשו עוד קודם לכן.

15.              מטעמם של התובעים הוגשו תצהיריהם של סוהיל (ת/1), של אחיינו של ג'מיל, נאסר ג'רייס חאג' (" נאסר") (ת/2) ושל אימו של סוהיל, נהאיה עבדו חאג' (" נהאיה") (ת/3).

16.              מטעמם של הנתבעים הוגש תצהיר עדותו הראשית של אברהים (נ/3) וכן הוגשו תצהירי עדותן של אחיותיו של בשארה (דודותיהן של הנתבעים) תמאמה חאג' ( "תמאמה") (נ/4) ושתאי חאג' (" שתאי") (נ/5). על פי הסדר דיוני שהושג בין הצדדים ועל רקע גילן ומצבן הבריאותי של תמאמה ושתאי, נגבתה עדותן בחקירה נגדית על ידי המזכיר הראשי של בית משפט השלום בקריות שבהחלטה מיום 16.12.10 מונה על ידי כשליח לגביית עדותן.